תנ"ך על הפרק - תהילים יב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים יב

579 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃שָׁ֤וְא ׀ יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ׃יַכְרֵ֣ת יְ֭הוָה כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ׃אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃אַתָּֽה־יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ ׀ מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם׃סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

הושיעה ה' כי גמר חסיד. ובזכות החסיד העולם עומד כדכתיב וצדיק יסוד עולם וכ"ש אם הוא חסיד ועתה כי גמר חסיד הושיעה ה' כרב רחמיך. כי פסו אמונים מבני אדם. אפשר דהכונה דזו רעה כפולה להיותם בני אדם דאמרו המפרשים כי הן בעון באכילת עץ הדעת נפגמו כל אבריו זולתי הקנה שלא נפגם כי לא דיבר אדה"ר וא"כ היה ראוי לבני אד"ם דייקא שאדם פגם בכל אבריו ולא פגם בקול שהם לפחות יזהרו שלא לפגום בקול. והן בעון פסו אמונים מבני אדם שוא ידברו איש את רעהו וזה חטא כפול לפגום מחדש גם במה שלא פגם אדה"ר. ועוד רעה חולה שמדברים לה"ר ואח"כ לומדים בתורה ולא דעת ולא תבונה בהם דהלשון נעשה חתיכה דאיסורא שקץ הוא ואיך יבא לעבוד ה' וללמוד בתורה ולהתפלל לפניו בכלי מטונף וטמא ודאי ענשו כפול וכמ"ש ז"ל וזה אפשר רמז הפסוק יכרת ה' כל שפתי חלקות. שאחר שסיפר לה"ר לשון מדברת גדולות ר"ל דברי תורה ותפלה וזה פגם גדול וענש יענש ולכן צריך קודם שילמוד או יתפלל להתודות ולשוב ואז התורה והתפלה יתקבלו ברצון לפניו יתברך:אשית בישע יפיח לו. פירש הרב החסיד כמהר"ר יעקב מולכו ז"ל במ"ש בערכין דף ט"ו דהתקון ללשון הרע היינו ללמוד בתורה דכתיב מרפא לשון עץ חיים. וז"ש אשית בישע דאחר שקלל קללות נמרצות לבעלי לשון הרע. אמר אשית בישע כלומר אחר שאמרתי יכרת ה' כל שפתי חלקות וכו' יש תקנה לדבר וזהו אשית בישע. ומהו התיקון יפיח לו אמרות ה' אמרות טהורות ר"ל יעסוק בתורה והיא תקנתו כמדובר. ואולם אכתי יש לחקור איך יתכן דהלשון עצמו אשר דיבר לשון הרע ונעשה כלי משוקץ איך הוא עצמו ילמוד בתורה ויועיל לכפרה. והא קי"ל אין קטיגור נעשה סניגור. ויש לתרץ חדא דכתב הרב גור אריה דכשבא לכפר החטא עצמו בזה ל"א אין קטיגור נעשה סניגור. וה"ה הכא בא לתקן מה שפגם בלשון עצמו. ועוד אמרינן פ"ק דקדושין דהאשה מתקדשת ומתגרשת בשטר ופריך אין קטיגור נעשה סניגור ומשני מילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד. וא"כ הכא הלשון עצמו יוכל לשחר אל אל ולתקן בעץ חיים מה שפגם בלשון דמילי דלה"ר לחוד ולהבדיל כמה וכמה הבדלות דברי תורה דברי אלהים חיים ומרפא לשון עץ חיים. וז"ש אשית בישע תקנה ללשון הרע שילמוד בתורה. ועל זה יקשה דאין קטיגור נעשה סניגור ולשון זה עצמו הוא קטיגור ואיך הוא עצמו יהיה סניגור לז"א בתחילת דיבר התירוץ לזה דהיינו יפיח לו דהיינו לתקן העון עצמו אז שרי כמ"ש הרב גור אריה וז"ש יפיח לו ועוד תירוץ שני אמרות ה' אמרות טהורות כלומר אמת דהלשון הוא קטיגור אבל לשעבר היו אמרי"ם המאררים מילי דלה"ר ועתה אמרות טהורות וכו' ובכי האי לא נתאמרה אין קטיגור וכו':

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך